אירופה ואסיה בוחנות בדאגה את הסימנים המעידים על האטה בסין, לצד חשש מהשלכות חילופי השלטון הקרובים וגם מאפשרות של עימות צבאי עם יפן. אורי שפאן על מצבה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם
מאת אורי שפאן, מנהל הלקוחות, חדר העסקאות בנק מזרחי – טפחות
בין כל הנושאים הרבים שעלו לדיון במהלך העימות המדובר והשני במספר בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבין הטוען לכתר, מיט רומני, נרשמו גם חילופי דברים ממושכים ומעניינים הנוגעים לסין. הכל החל ברגע שרומני הודיע, כי כאשר יישב בחדר הסגלגל בבית הלבן, יפעל לייקר את היצוא הסיני לארה"ב, וכן לצמצום תופעת מיקור חוץ של מקומות עבודה אמריקניים לסין. ההכרזה היוותה את הטריגר לחילופי עקיצות מהירות: כאשר אובמה מיהר לומר שהונו הפרטי של רומני מושקע גם בחברות סיניות, הודה בכך המועמד הרפובליקני אבל לא נשאר חייב. "אדוני הנשיא", אמר, "גם לקרן הפנסיה שלך יש השקעות בסין".
לא בכדי תפס הנושא הסיני דקות ארוכות בעימות בין שני המועמדים לתפקיד המשפיע ביותר בעולם: סין, מנוע הצמיחה האסיאתי, מרכזת בחודשים ובשבועות האחרונים עניין רב מהרגיל: בארה"ב, באירופה וכמובן באסיה בוחנים בדאגה את הסימנים המתגברים המעידים על האטה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם, לצד חשש מהשלכות חילופי השלטון הקרובים וגם מאפשרות של עימות צבאי עם יפן. מאחר שלסין השפעה כבירה על הכלכלה העולמית, מעניין לבחון כמה נקודות מרכזיות במשק שלה.
הכלכלה הסינית והשלטון – תמונת מצב
● ממשל – כלכלנים רבים ברחבי העולם תולים את סימני ההאטה בסין במהלך ההיסטורי של חילופי הממשל הקרובים, מהלך המתבצע אחת לעשר שנים. על פי מרבית ההערכות, בכל הנוגע לתחום הכלכלי – הממשל היוצא, המורכב ממועצת שלטון בת 12 חברים, מתנהל כמי שידו האחת קשורה מאחורי גבו (וזאת בשונה מהתחום המדיני, המתאפיין במדיניות עקבית ונמרצת מאוד). מותר להניח שאילולא השינוי המשמעותי הצפוי בתחילת 2013 בהרכב צמרת מקבלי ההחלטות, ראשי המדינה היו פועלים באופן נחוש ומקיף יותר להמרצת הכלכלה.
● צמיחה – בתחילת אוקטובר הפחית הבנק העולמי את תחזית הצמיחה של סין ב-2012. רק בחודש מאי צפו כלכלני הבנק צמיחה של 8.2% ואילו עתה עדכנו את התחזית כלפי מטה: צמיחה צפויה של 7.7%, בעיקר על רקע ירידה מתמשכת בצריכה המקומית (שמשמעותה פגיעה בסקטור התעשייתי-יצרני-שיווקי). בשבועות האחרונים פורסמו נתונים מדאיגים חדשים: ברבעון השלישי של השנה הסתכמה הצמיחה בסין ב-7.4% – קצב הצמיחה האיטי ביותר מאז תחילת 2009. עם זאת, מאחר שהאנליסטים צפו מספרים גרועים עוד יותר, התקבלו נתוני הרבעון בסוג של אנחת רווחה. ועוד נקודה מעניינת: האפשרות של התקוממות אזרחית בסין, שהוזכרה בחודשים האחרונים בתקשורת המערבית, אינה מיוחסת לחילופי הממשל אלא להאטה בצמיחה. כלומר, חילופי גברי על רקע האטה כלכלית עלולים לערער את יציבות הממשל.
● יצוא – כאן הבשורות דווקא טובות, אבל התחזיות עגומות יותר: בספטמבר האחרון זינק היצוא הסיני ב-9.9% והיכה בכך את תחזיות האנליסטים המערביים שדיברו על גידול של 5.5%. מנגד, כלכלנים באסיה צופים כי בחודשים האחרונים של 2012 וגם בחודשים הראשונים של 2013 תאלץ ההנהגה בבייג'ינג לצפות בנתוני יצוא חלשים יותר – בעיקר בגלל השינויים הכלכליים הצפויים בארה"ב והמשבר המתרחב במדינות גוש האירו.
● תשתיות ובנקאות – בשבועות האחרונים הודיעה הממשלה על שורת השקעות בפיתוח תשתיות במדינה, בהיקף של כ-2% מהתוצר. כמעט במקביל, התעוררו ראשי השלטון המקומי ובזה אחר זה הכריזו על פרויקטים תשתיתיים רחבי היקף, שיספקו עבודה רבה למפעלים המקומיים. מנגד, כלכלנים רבים דווקא חוששים מההתעוררות התשתיתית, שממנה עולה ריח קל של היסטריה: הכסף למימון הפרויקטים אמור להגיע מהלוואות בנקאיות. כלכלנים באסיה, בעיקר בסינגפור ובסין עצמה, חוששים מגודל המינוף – מהאפשרות שהאטה כלכלית מתמשכת תקשה על הלווים לעמוד בהחזר ההלוואות. בתרחיש כזה, המערכת הפיננסית הסינית תספוג מכה קשה ותאלץ לפנות בבקשת סיוע אל הממשל המרכזי.
● נדל"ן – סין חווה צמיחה מסחררת בשוק הנדל"ן. בתחום התעשייה ממשיכות לזרום אל המדינה חברות מערביות, המקימות בה מפעלי ייצור ונהנות מתמריצים ממשלתיים ומכוח עבודה זול יחסית. בתחום הבנייה למגורים, הרי שבחודש ינואר השנה נרשם נתון חדש ומעניין בהיסטוריה המפוארת של המדינה: מספר המתגוררים ביישובים עירוניים עבר לראשונה את מספר המתגוררים בכפרים. אבל למהלך היסטורי יש לפעמים גם מחיר: מחירי הדירות בערים, בעיקר המבוקשות שביניהן כמו שנזן ושגנחאי, זינקו בכ-25%. עם ריח של בועת נדל"ן באפה, כבר פועלת הממשלה הסינית להורדת מחירים, אם כי באופן עדין ומדורג. אף אחד בממשל, ודאי לא על סף סיום שלטונו, לא רוצה לחזות בקריסת ענף הנדל"ן שעלול להוות "אפקט דומינו". לכן, הופעלו מספר מכשירים מגבילים, ביניהם העלאת היקף ההון העצמי הדרוש לקבלת משכנתא בנקאית.
● ייצור תעשייתי – בספטמבר השנה נרשם גידול של 9.2% בייצור התעשייתי – שיפור קטן לעומת נתוני החודש הקודם. מעניין להתעכב לרגע על תעשיית הברזל והפלדה, מאחר שסין היא מעצמת הפלדה המובילה: מפעליה מייצרים כ-40% מהכמות העולמית ובנוסף היא גם היבואן הגדול בעולם של חומר הגלם – מחצבי ברזל. במשך יותר מעשר שנים ביססה סין את מקומה כיצרנית פלדה מובילה, עם ביקוש מקומי ועולמי שרק עלה ועלה. 2012 שינתה את התמונה: הביקוש נחלש, ההיצע גדל, המחירים יורדים – וחברות רבות הפועלות בתחום הפלדה מדווחות על ירידה ברווחים ואף על הפסדים. על פי תחזיות איגוד הפלדה הסיני, ייצור הפלדה השנה יעלה ב-2.5% בלבד לעומת היקפו ב-2011.
● השקעות זרות – המשקיעים הזרים, שבשנתיים האחרונות העבירו כספים רבים מגוש האירו המדמם אל סין הפורחת, מצביעים עכשיו ברגליים: בתשעת החודשים האחרונים של 2012 נרשמת ירידה עקבית, אם כי בהחלט לא חדה, בהשקעות הזרות בסין.
● סין והמערב – בעוד שבמשבר של שנת 2008 שיחקה סין תפקיד מרכזי בחילוץ הכלכלה העולמית, הרי שעתה התמונה שונה לחלוטין: הפעם נראה שסין משקיעה את כל משאביה בהגנה על כלכלתה שלה – ודווקא היפוך מגמה זה, של התכנסות לצורך חיזוק המשק הסיני, ישפיע לרעה על אירופה ואסיה. אם בגוש האירו היו שקיוו לכמויות עצומות של כסף סיני שיזרום אל קופות המדינות המסתחררות כלפי מטה (יוון, ספרד, איטליה ועוד הרשימה ארוכה), הרי שניתן להעריך בזהירות שמהלך כזה לא ייצא אל הפועל, לפחות לא בהיקפים המצופים.
● סין ואסיה – בשווקי אסיה המתעוררים נושאים עיניים חרדות אל הכלכלה הסינית: צמיחה איטית בסין פירושה צמיחה איטית באסיה כולה. דרום-קוריאה, בת חסותה של ארה"ב, כבר הורידה את תחזית הצמיחה שלה ל-2012 ול-2013. גם לעימות הסיני-יפני, סביב השליטה בשורת איים, יש מחיר כלכלי: בסין שורפים בהפגנתיות מכוניות טויוטה והונדה יפניות; ואילו בארץ השמש העולה, שכלכלתה מתבססת על קשרים מסחריים ענפים עם סין, נאלצה הממשלה להכריז על השקת חבילת תמרוץ כלכלית חדשה. במקרה שהיחסים בין סין ליפן ידרדרו עוד יותר, צפויות שתי הכלכלות הענקיות לספוג פגיעה קשה.
● סין ואנחנו – מאזן הסחר של ישראל מול סין נוטה כמובן לכיוון היבוא הנאמד ב-5.5 מיליארד שקל, כאשר היצוא מסתכם בכ-2.5 מיליארד. היצוא מתמקד בשלושה ענפים: הייטק, יהלומים ומוצרי תעשיות כימיות. הביקוש למוצרי תעשיות הכימיה הוא קשיח יחסית, אבל במקרה של האטה בסין עלול להיפגע היצוא בתחום ההייטק והיהלומים.
כיום חלקה של סין ביצוא הישראלי הוא קטן יחסית ומוערך ב 1%- 2%. לכן, סביר כי עיקר ההשפעה מהאטה בסין יגיע באופן עקיף למשק הישראלי – באמצעות השפעתו בעיקר על שווקי אירופה וצפון אמריקה.
למרות המשבר הכלכלי העולמי, היקף הפעילות הכלכלית הישראלית מול המעצמה הסינית גדל באופן עקבי בשנים האחרונות. יש לקוות שמגמה זו תימשך וכי ההאטה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם הינה זמנית. גידול בפעילות מול סין יסייע למשק המקומי לפצות על ירידה בהיקף הסחר מול חלקים אחרים בגלובוס.
**המידע באתר נועד להתרשמות כללית בלבד ואינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של הגולש לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הגולש.
(באדיבות יפה אפרתי תקשורת)
