אחת מהבעיות הרפואיות השכיחות ביותר בקרב כל קשת גווני האוכלוסייה היא בעיית חוסר השינה (אינסומניה). חוסר שינה פוגע רבות באיכות החיים ועלול לגרום להתפתחותן של מחלות כרוניות נוספות (דיכאון, יתר לחץ דם וכו') כמו גם להגדיל את הסיכון לפגיעות קטלניות (תאונות דרכים למשל). ניתן לטפל בחוסר שינה באמצעות מספר שיטות כאשר המטרה היא להסדיר את יכולתו של המטופל לישון את פרק הזמן הרצוי לו תוך שמירה על איכות שינה טובה (sleeping quality).
טיפול התנהגותי
הטיפול ההתנהגותי כנגד תופעות חוסר שינה משתמש במספר טכניקות מעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה על מנת להקנות הרגלי שינה טובים ובריאים יותר :
- היגיינת שינה (sleep hygiene) – הכנת תנאי החדר לשינה (עמעום אורות, כיבוי טלוויזיה וכו'), הימנעות מפעילות גופנית מספר שעות לפני השינה, קביעת לו"ז קבוע לשינה, הימנעות מתנומות של אחר הצהרים ועוד.
- Stimulus control (SCT) – זוהי טכניקה פופולארית ביותר עבור בעיות חוסר שינה. על המטופלים לנסות להירדם במשך זמן העולה על 20 דקות. אם פרק זמן זה עבר, עליהם לקום מהמיטה ולבצע מטלות מרגיעות כמו קריאת ספר, שמיעה למוזיקה וכו'.
- מניעת שינה (Sleep restriction therapy) – המטופל נמנע מלישון בצהרים או להירדם שלא במיטתו לצורך שנת הלילה.
- טיפולים פסיכולוגיים – קוגניטיביים (התמקדות במחשבות הגורמות לחוסר שינה), קוגניטיבי-התנהגותי (טיפוח התנהגויות אשר מסיטות את המחשבה מהגורמים המפריעים לשינה).
טיפול תרופתי
ישנן מספר משפחות תרופות אשר נועדו לטפל בחוסר שינה כאשר בחלק מהמקרים השימוש בהן הוא כרוני (קבוע) אך במקרים אחרים, שימוש קצר טווח עם או ללא טיפול התנהגותי/קוגניטיבי. חוסר שינה עשוי לטמון בחובו את השימוש בתרופות הבאות :
- תרופות מקדמות שינה – כגון הבנזודיאזפינים. התרופות נרשמות ע"פ חוסר שינה ספציפי כגון בעיות הירדמות, יקיצה מוקדמת וכו'.
- אנלוגים למלטונין – מלטונין הינו הורמון המשתחרר במוח באופן טבעי בלילה ומסייע לשינה. התרופה ניטלת לפני השינה ומשפיעה למשך כל הלילה.
- אנטי-היסטמינים – לחלק מתרופות אלה תופעת לוואי של נמנום ועייפות ובמקרה זה מדובר בתופעת לוואי המתאימה לטיפול בחוסר שינה.
- תרופות אחרות – ברביטוראטים, תרופות אנטי-דיכאוניות, תמציות צמחים.
חוסר שינה פוגע באיכות החיים ומזיק לבריאות ולכן מחייב קבלת טיפול ויפה שעה אחת קודם.