1, 2, 3… 15!!!
יבואנית האלכוהול אקרמן, משיקה את
דרמבוי 15
הגרסה המעודנת והיבשה יותר של ליקר הדרמבוי
יבואנית האלכוהול אקרמן משיקה בישראל את ה"דרמבוי 15", גרסה מעודנת ויבשה יותר של ליקר הדרמבוי הקלאסי, המרמזת על הזזת הדרמבוי צעד אחד קדימה לכיוון מדף הוויסקי.
החידוש בא לידי ביטוי בבחירה קפדנית של מאלטים מיושנים מספייסייד, עם ניחוחות רכים ומורכבים המשתלבים עם הארומה הייחודית של המתכון הסודי של הדרמבוי.
לעומת הארומה הייחודית של הדרמבוי הקלאסי שמורכבת מניחוחות הדרים, עשבים ריחניים וריבת חלב,
דרמבוי 15 מלווה בטעם קטיפתי עם עקצוץ של למון גראס ורמיזות של מאלט וויסקי, גרגרי יער ושחי האברש (heather).
יחד עם זאת, הסיומת בעלת טעמי החמאה ועשבי התיבול הטריים לא מותירים ספק כי מדובר בדרמבוי המפורסם והמוכר.
המשקה פונה לשותי המאלט וויסקי והוא מומלץ לשתייה נקי או עם קרח.
מחיר מומלץ לצרכן : 510 ₪
ניתן להשיג בחניות האלכוהול וברשתות השיווק המובחרות
אודות ליקר דרמבוי:
דרמבוי מבוסס על מתכון משפחתי עתיק יומין ועדיין מנוהל על ידי המשפחה המקורית שפיתחה אותו, סיפורו של הדרמבוי מתחיל בקרבות האמיצים על ממלכת אנגליה בשנת 1745 ומתגלגל עד לשנת 1909 בו יוצר הבקבוק הראשון שהועמד למכירה.עד היום רק בני המשפחה המקוריים חשופים למתכון הסודי והם אלו האחראים לייצורו.
סיפורו של הדרמבוי מתחיל בשנת 1720 באיטליה, שם נולד צ'רלס אדוארד סטיוארט. סבו של צ'רלס היה מלך אנגליה ג'יימס ה- II, אמו היתה הנסיכה הפולנייה מריה קלמנטיין סובייסקיש ("הנסיכה קלמנטינה"), ואביו, ג'יימס סטיוארט, היה הטוען לכתר המלכות באנגליה. ג'יימס ניסה כמה פעמים להיכנס לסקוטלנד ולהשיב לו ולמשפחתו את הכתר, אך בכל פעם נכשל הניסיון.
ב-1745 ניסה צ'רלס, שהיה ידוע בכינויו "בוני פרינס צ'רלי", לתפוס את הכתר האנגלי, המגיע לו, כך חשב, כיורש החוקי של שושלת סטיוארט. הוא נכנס לתחומי סקוטלנד, אסף צבא קטן כדי לפלוש לאנגליה ולזכות במלוכה. מעודד מהבטחות עזרה של מתנגדים לשלטון מווילס, צרפת ואנגליה, יצא בוני פרינס צ'רלי לקרב הגדול. בתחילה, הביס צבאו של בוני פרינס את כוחות האויב בקרב פרסטונפאנס. במורל גבוה הוא החליט להמשיך ולכבוש את האי הבריטי כולו והחל את המסע לכיוון לונדון, אך נתקל בשתי בעיות קשות: חלק מאנשיו חששו מהקרבות וחזרו לבתיהם, ונמלי הים היו בשליטת האויב, כך שעזרה מצרפת לא התאפשרה. בוני פרינס צ'רלי וצבאו נתקלו בצבא אנגלי חזק וגדול שהצליח להבריח אותם חזרה לסקוטלנד, שם כותרו, באפריל 1746, אז נערך אחד הקרבות המפורסמים ביותר בהיסטוריה הסקוטית – קרב קלודן (Culloden Battle), בו הביסו הכוחות האנגלים את בוני פרינס צ'רלי וצבאו בקרב עקוב מדם. הוא עצמו הפך לפליט שעל ראשו מונח פרס של 30,000 ליש"ט.
לאחר מספר חודשי הימלטות, פגש בוני פרינס צ'רלי את פלורה מקדונלד בבנבקולה, שהבריחה אותו מהאי, עד שהגיע לכמה מחסידיו באי סקאיי (Skye) שבמערב סקוטלנד. באי החביאו אותו בביתם קפטן ג'ון מק'ינון ומשפחתו תוך סיכון חייהם.
בוני פרינס צ'רלי היה נטול כתר, צבא וממון ועם פרס כספי על ראשו, אך ברשותו היה מתכון סודי להכנת ליקר על בסיס דבש ו-וויסקי. לאחר כמה חודשים באי סקאיי נמלט בוני פרינס צ'רלי לצרפת, לא לפני שהעניק למשפחת מק'ינון, כאות תודה, את המתכון הסודי. מצרפת המשיך לרומא תחת השם "הרוזן מאלבני", התחתן עם נסיכה, התגרש, שקע באלכוהוליזם ולבסוף הלך לעולמו בשנת 1788. משפחת מק'ינון הכינה את המשקה בעיקר לעצמה ולשבט שלה וכינתה אותו "המשקה הצהוב" (Dram Buidhe), לאחר מכן שונה השם ל"משקה המספק" (An Dram Buidheach), ורק בשנת 1893, בפונדק קטן באי סקאיי, הוטבע השם המקוצר והסופי של המשקה: דרמבוי (Drambuie).
בשנת 1900 עזב מלקולם מק'ינון, נכדו של ג'ון, את האי סקאיי ועבר לאדינבורו, שם החל לעבוד כמוכר בחנות יין. הוא עלה במעלה הדרגות ולבסוף קנה את העסק והפך לבעלים. לאחר כמה חודשים נזכר מלקולם שבידי משפחתו נמצא עדיין המתכון הסודי של הדרמבוי והוא החליט לנסות לשווקו להמונים.
דרמבוי סרט שחור – Drambuie Black Ribbon שהיה מותג הפרימיום של החברה. הוויסקי שבו הוא וויסקי מאלט שיושן בחביות עץ אלון, צבעו מעט כהה יותר וגם הוא מכיל 40% אלכוהול.
דרמבוי קרים – Drambuie Cream, הוא תערובת של דרמבוי עם שמנת. הדרמבוי קרים מזכיר בצבעו את האייריש קרים וכדאי לשמור אותו במקרר. 17% אלכוהול.
(באדיבות שטרן אריאלי יחסי ציבור)