האם ישראל משתלבת בכלכלה הגלובאלית- כן או לא? האם הקפיטליזם טוב לישראל והביא לצמיחת הכלכלה שלה? מה יכולה ישראל ללמוד מהצמיחה בכלכלתן של סינגפור ואירלנד, ועד כמה גבוה הוא שיעור העניים בישראל ביחס למדינות אחרות בעולם? תשובות לשאלות אלה ועוד כמה נתונים על כלכלת ישראל ביחס לכלכלה העולמית במאמר הבא.
כמה נתונים מעניינים על כלכלת ישראל בהשוואה לכלכלת העולם
- על אף כי בישראל הדיבור סביב "הצמיחה הכלכלית המהירה" בעשור האחרון הוא מאוד נפוץ, יש לזכור כי בישראל חיים קרוב לשני מיליון עניים, מה שהופך אותה למדינה הנמצאת במקום הראשון במערב במספר המשפחות העניות המתגוררות בה.
- למרות שבשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתוצר לנפש בישראל, ישראל עדיין ממוקמת בחלק התחתון של מדרג המדינות המפותחות.
- לאחרונה חל גידול מרשים בתוצר לנפש במדינות סינגפור ואירלנד. מחקרים מעלים, כי כדי לחוות אותה הצלחה כלכלית, על ישראל לעודד יותר חברות גלובאליות ומשקיעים זרים להקים מפעלים בארץ, ולשקוד יותר על פיתוח ההון האנושי שלה.
- נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך ש- 37% אחוז בלבד מהאוכלוסייה בישראל מועסקת בפועל, נתון שהוא נמוך מאוד בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן ממוצע המועסקים עומד על כ-47%.
- אחד מהגורמים שמשפיעים על המשק הישראלי הוא הוצאות הביטחון המופרזות של ישראל, שפעמים רבות לא נמצאות בהלימה עם צרכיה הביטחוניים ה"אובייקטיבים" של ישראל. בשנת 2006 למשל, הוציאה ישראל קצת יותר מ-50 מיליארד שקל על ביטחון.
- ישראל נחשבת למדינה שרמת המיסים בה היא מהגבוהות בעולם. הקבוצה שנושאת בנטל המיסוי, ומעבירה חלק נכבד משכרה לממשלה היא בעיקר זו עליה נמנים מעמד הביניים והעשירון העליון.
- הריכוזיות במשק הישראלי אף היא מהגבוהות בעולם המערבי. בשנה שעברה, 13 אנשי עסקים חלשו על קרוב ל-30% מרווחי המשק הישראלי, ריכוזיות שלא משחקת לטובתו של המשק, ופוגעת בפעילותם של עסקים בישראל.
אז מצבינו טוב או לא?
הדיונים על אודות אופי הכלכלה הישראלית וחוסנה הם עסק שלא קל להבינו , ושקשה מאוד להגיע לידי הכרעה בעניינו. חסידי הקפיטליזם ושיטת השוק החופשי נוטים יותר להתגאות בצמיחה המהירה לה הייתה עדה ישראל בעשור האחרון, טוענים כי באופן כללי כלכלתה של ישראל נמצאת במצב טוב וכי תעשיית ההיי-טק השפיעה עליה באופן חיובי ביותר, והשקל יציב לעומת שער הדולר. לעומתם יטענו פעילים חברתיים וישראלים בעלי מודעות חברתית, כי אותה "צמיחה" מתעלמת ממגזרים שלמים באוכלוסייה שרק הפכו עניים יותר, שפערי השכר בישראל כמו גם הפערים בין עשירים ועניים הפכו אסטרונומיים, שהעוגה הכלכלית מחולקת באופן בלתי צודק, כי רמות הריכוזיות המאפיינות את המשק הישראלי מאיימות על הדמוקרטיה וכי בעשרים המדינות שעומדות בראש רשימת המדינות המתאפיינות בכלכלה חזקה, התוצר הממוצע פר נפש גבוה בלמעלה מ-60% ממקבילו בישראל. ימים כנראה יגידו איזו גישה משקפת נכונה יותר את המציאות.