בחירת צעצועים לילדים זה לא רק בשביל לראות את החיוך העולה על פניו עם קבלת משחק חדש אלא טמונים בחובו עוד הרבה משתנים שהרי אם רצינו להשיג תוצאה טובה יותר חוץ מקמטי חיוך מומלץ לקרוא את המאמר הבא.
בחירת הצעצוע הנכון מלווה בהתאמת הצעצוע לגיל הנכון בתמצות ניתן לומר כי אם ניתן לילד צעצוע שאינו תואם את גילו אנו יכולים ליצור שני מצבים האחד, אם הצעצוע מתאים לגיל מבוגר יותר זה ייצור תחושת תסכול ואף כישלון שלא הצליח לתפעל או להבין את המשחק, לעומת זאת במצב השני כאשר הצעצוע מתאים לגיל פחות מגיל הילד אנו יכולים ליצור מצב של רגרסיה וחוסר רצון ללמוד ולהתפתח כמו כן כמובן גם תחושת שעמום ומה שהכי לא ציינו שיקרה זה בעצם נטישת המשחק לאחר יום.
בהרחבה ניתן לומר כי התאמת הצעצוע אל גיל הילד היא בעם תרומתנו להתפתחות הילד ושיפור המוטוריקה העדינה והגסה שלו (תלוי בצעצוע), כמובן חשוב להזכיר כי אתם חייבים להיות המתווכים (לפחות בגילאים נמוכים יותר ) בין הילד לצעצוע .
המרכיב ההתפתחותי והמשמעותי אצל ילד היא בעצם היכולת ליצור אינטראקציה עם אנשים אחרים וכאן המשחק נכנס לתפקיד מאוד משמעותי ההופך לחלק בלתי נפרד מסדר היום ובכל גיל.
גם אנחנו המבוגרים מוצאים עצמנו לפחות פעם ביום משחקים באיזשהו משחק באם מדובר במשחק עם הילדים או בגאדג'ט שקנינו ואפילו באפליקציות בסמארטפון שלנו.
שנות חייו הראשונות של הילד מאופיינים בלמידה והיכרות עם העולם מתוך חוויה חושית, הילד אשר מפעיל את כל חושיו במהלך משחק קולט את הלך המשחק ואת סביבתו, הסביבה יכולה להיות כלי המשחק, חברה, הורים וכו'.
אם נשים לב כל צעצוע חדש שנקבל ראשית נבחן אותו, מה יודע לעשות, נקרא הוראות, נהפוך , נסובב ונלמד אותו, כך גם הילדים כשהם מקבלים משחק חדש הם קודם כול בוחנים אותו, אילו ציורים מוטבעים עליו, הם כמהים כבר לקבל הסבר כיצד משחקים בו עד כדי איבוד סבלנות וכמובן גם כאן נכנס המוטיב של התאמת המשחק לגיל שכן אם ניתן לפעוט בן 3 משחק שנצטרך להסביר לו הרי שרוב הסיכויים שכבר במשפט השני הוא יאבד כל סבלנות ויחליט להמציא חוקים משל עצמו , לעומת זאת אם נפשט את העניין ונרכוש משחק שבו כללי המשחק חשופים לילד הרי שחסכנו חוסר הבנה של הילד ותסכול של ההורה ש"שוברים את הכלים ולא משחקים".
התאמת המשחק לגיל
0-6 חודשים –בחצי השנה הראשונה של התינוק איברי גופו עם המתווכים שלו לסביבה באמצעות הפה הוא טועם כל מיני דברים, באמצעות הידיים ממשש, באמצעות האוזניים שומע צלילים ובאמצעות עיניו חוקר את סביבתו, על כן מומלץ בגיל הזה להעניק לתינוק כמה שיותר גירויים ועדיין במידה הנכונה על מנת למנוע עומס עליו.
6-12 חודשים- בשלב הזה שהתינוק כבר מתחיל לשבת, לזחול ואף עושה כמה צעדים וכמובן שהמוטוריקה העדינה והגסה שלו מתחילות להתחדד מומלץ להתחיל בתהליך של למידה כמובן שאין הכוונה לעפרון ומחברת אלא יותר להכרת החפצים הסובבים את הילד כמו ספרי תמונות , הנעה בכוח הגוף, קוביות, התאמת צורות וכו'.
12-24 חודשים- בגיל זה כבר הפעולות המוטוריות כבר מיומנות הפעוט כבר יותר מבין את הלך הדברים וכמובן אוהב להתנסות בפעולות של משחקי הרכבה, ניגון בכלי נגינה לשמיעת חיבור צלילים, מכוניות ואף מגבשים לעצמם דמות אהובה ותחומי משחק מעניינים שלהם. משחק בבוץ, חמר ובצק הופכות ליותר מעניינות ליצירת צורות מאשר תחושת המרקם.
24 חודשים – 3 שנים- בשלב הזה הילדים כבר רוכשים לעצמם חברה ועל כן כאן נוצרים שני מצבים או חיבור עם הילד השני או מלחמה על טריטוריית משחק , עוד בשלב הזה כבר ניתן להבחין בשיטת אחיזה של עיפרון או צבע, הבנת הוראות משחק (משחק לוטו, משחק הזיכרון וכו'), הדיבור הינו כבר שוטף ועל כן גם ניתן לנהל שיחה קולחת המלווה והסברים ותשובות.
3 שנים- 5 שנים-זהו גיל בו הדימיון עובד שעות נוספות ולכן משחקי תפקידים הינם חלק בלתי נפרד מסדר היום שלהם אם בבחינת חיקוי המבוגרים אמא או אבא, טיפול בבובה כשם שמטפלים בתינוק או תיקון דברים כפעולת חיקוי של האבא, עוד בשלב הזה הילד מעצב את תפקידו במסגרת בין אם להיות המנהיג בגן או הליצן של הגן, משחקי תן וקח כלומר יחסי גומלין עם הצד השני וזה לא משנה אם מדובר בילד או בדמות סמכותית אחרת.