צרכנות באה מהמילה צורך, ואילו שופינג מתורגם: לקנות או לעשות קניות. גם התרגום לשופינג מציג מינוח שונה, לעשות קניות – נתפס כמשהו הכרחי, כמו קניות במרכול, ואילו לקנות נתפב כקנייה שאינה הכרח אלא יותר בילוי. המון דברים אנחנו קונים על דרך 'אנחנו צריכים', זה מאפיין של התרבות של ימינו. די שדוגמן ימליץ בחום על מוצר שבזכותו חייו השתפרו לאין ערוך, ואנחנו לפחות ננסה. אין ספק שהמבחר, הן של המוצרים והן של האיכויות והמחירים שלהם, יכולים מצד אחד לגרום לנו אושר רב, כי יש הכול, ובשביל כל אחד, ומצד שני לגרום לנו תסכול ובלבול על שום העושר והעומס של התוצרת.
אנחנו קונים מוצרי צריכה בסיסיים, למשל: מזון, מים, בית, מכונית, תרופות, ביגוד, חינוך. אבל כל אחד מצורכי הבסיס הללו יש לו ענפי ענפים של מוצרים נלווים והם עצמם מכילים קשת רחבה של מוצרי צריכה. הרי אפשר לצרוך חינוך ממלכתי או פרטי, אפשר לצרוך חוגי העשרה או שלא, אפשר לצרוך מזון בסיסי ביותר ופשוט – לחם, ירקות, פירות, עוף וחלב ואפשר גם לצרוך חלב סויה אורגני, פירות אקזוטיים קלופים וחתוכים, לחם דגנים באפייה ביתית וכן הלאה. לכל מוצר יש דרגות מחיר ואיכות. כאשר קונים מוצרים בסיסיים בחנויות בוטיק, הקנייה כבר אינה הכרח ואינה מוצר צריכה אלא הופכת לשופינג.
כאמור, כל דבר שאנחנו רוכשים הוא גם צורך, האם צורך בסיסי? לאו דווקא, גם צורך תרבותי בעידן הצרכני הוא צורך, וגם מילוי סיפוקים מיידיים הוא צורך בן ימינו, וגם אם נחנך את ילדינו לאיפוק, אנחנו בעצמנו לא עומדים בפיתויים, ונהנים משפע התוצרת, או שסובלים ממנה, אבל אנחנו שבויים שלה, ואם כבר בשבי אז לפחות לעשות זאת בתבונה. לפחות להשתדל. לבחור מתוך מה שצריכים את מה שנחוץ ביותר ולנסות למצוא את מה שעונה על שלל משאלותינו בכל צורך שהוא. אם חלילה אנחנו סובלים מאסטמה או מגירויי עור, אפשר לקחת תרופות, אפשר להתעלם, אפשר ללכת לחדרי מלח ויש בוודאי עוד שפע אפשרויות, מן הסתם לא נעשה הכול באותו הזמן, וכל פתרון נתאים ליכולות שלנו, בעיקר יכולותינו הכלכליות. ולכך הכוונה – לבדוק את מענה השוק לצורכינו הנקודתיים, ולפי זה לפעול ולצרוך. דוגמה נוספת היא רכישת ריהוט משרדי. כל מי שיש ברשותו משרד, חייב לרכוש ריהוט משרדי, זו הנורמה, שימוש בריהוט ביתי או בדרגשי עץ או בפופים לשימוש עובדי המשרד יהיה תמוה, לפחות במשרד הנורמטיבי הממוצע. גם מה יכיל הריהוט, ממה ייוצר וכן הלאה, יכול להתבטא בדרגות שונות, אבל בכל זאת הכול ייכלל תחת ההגדרה של ריהוט משרדי.
יש מי שמלין על היותנו דור חומרני כל כך, במיוחד בהתרפקות הנוסטלגית על 'פעם כשאנחנו היינו ילדים'. אבל האתגר בכל עידן אנושי הוא להסתגל לסובב אותנו, וכך לשרוד.